מכתב לאמא – לאמא רומיה ערוסי משירה יערי. 1.1.13

נכתב במהלך פעילות תדרים בתנועה על הירושה הרגשית, בה רקדנו את דמותה של אמא

מכתב-לאמא

 

לאמא שלי היקרה, הנדירה

תודה לך על שנתת לי תחושת ערך, אהבה, מרחב של חום לגדול בו.

לא זוכרת ביקורת, לא זוכרת שיפוטיות. היו?

רק עם הבגד ים הקטן שקניתי כשהייתי חיילת, שעלה הרבה כסף, זוכרת שאמרת

"כמה שפחות בד עולה יותר"

 

ואיך שלימדתי אותך לקרא כשהייתי בכיתה ד' וכמה צחקתי ואת התעצבנת

"למה את צוחקת כל הזמן"?

ובסוף ימייך הייתי רוצה יותר לחבק אותך, לומר לך, אמא, כמה אני אוהבת אותך.

ביטחון העברת דרכי לילדי. דרך מסננת הלב שלי עוברים שבילי חלב של אהבה ותמיכה, חום ושמחה

והם, אני בטוחה, יעבירו את זה הלאה.

כשנשאו אותך אל הקבר, ידעתי. אפשר לקבור גוף, בשר, עצמות, עור.

אי אפשר לקבור את הרוח, האהבה, ההומור, האמונה שלך בטוב.

 הם שריפדו את עמוד השדרה שלך כל חייך והקימו אותך מהיתמות, הבדידות

כאב השכול, אל הבחירה בחיים.

הבחירה לחיות את החיים, לא למות אותם.

תודה לך , אמא.


תגובות

מכתב לאמא — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגדלת טקסט