כתבה: יעל שי

באמצע היום, במקלט התנועה, המורה היתה מכבה את האור. היינו שוכבים כולנו על הלינולאום הקריר, המראה הענקית היתה עוצמת גם היא את עינה הגדולה ונחה. מוסיקה שקטה התנגנה ברקע והפיה הטובה היתה עוברת בינינו ואוספת את משאלות ליבנו. כל ילד שנתן משאלה לפיה, קיבל במקומה מטפחת צבעונית ונעימה. משהסתיימה המנגינה פקחנו את עינינו, כל ילד לעולם שונה ומופלא. רועי יצא לרכב על פיל בג'ונגלים של תאילנד, חן היתה שחקנית בתאטרון גדול, איתי היה לוליין בקרקס ואני הפלגתי אל ענן הפיות הורוד שהרגיש אמיתי יותר מכל דבר אחר.

בסוף השיעור נדלקו האורות ואנחנו חזרנו אל שגרת היומיום, מצפים לשיעורים המתוקים האלה בלב נרגש.
גדלנו ורחקנו מחויות הילדות. לא האמנו עוד בפיות ופחות ופחות בחלומות ומשאלות.
אבל במקום סודי בלב החלומות ממשיכים לחיות ולפעמים הם חזקים יותר מהכל.
וכך, המשאלות הכמוסות שנשמרו בי הובילו אותי חזרה אל המפגש הקסום שבין מחול וחלום, ומודעה קטנה באינטרנט הביאה אותי למעלה צביה אל קורס "תדרים בתנועה" בהנחיית רוית יסעור.

פעמיים בשבוע אני מגיעה אל הגבעה הגלילית עליה שוכן הישוב.

באולם היפהפה והמואר של בית המוסיקה אני מצטרפת לחבריי לקבוצה- נשים וגברים, צעירים ומבוגרים, כולם באים ללמוד ולרקוד.
אין צורך בכשרון ריקוד יוצא דופן או בנסיון קודם, אלא רק באהבה לתנועה, לאדם ולחקירה הפנימית. לכל אחד מאיתנו קיימת האפשרות והזכות להביע את עצמו. לכל אחד מאיתנו ישנם כלים יוצאי דופן ויחודיים דרכם הוא יכול לתת את יהלום נשמתו כשי לצופים בו. יפי הנשמה הוא אינסופי וכך יכולת ההענקה אף היא בלתי נגמרת.

בכל רגע נתון ישנה אפשרות ליצור שפה חדשה, ליצור קיום חדש שלא היה ולא יהיה כמותו.
התנועה, המחול, הריקוד, מאפשרים לגוף שלנו לבטא את עצמו בלי להסביר, בלי להבין.
הראש השכלתני משוחרר לדרכו, מסכות היומיום מונחות בצד והנפש יוצאת למשול- לכוון בבטחה את מיתרי הלב שהתרופפו, להקשיב, להביט, לגעת, לדאות. דרך עולמות הצבעים והיסודות אנו קרבים ומגלים שוב את החיים עצמם- פועמים וצלולים ומוארים.
שלוש שעות של קסם מתחוללות להן בכל מפגש, שלוש שעות של תחושה וחקירה, פירוק ובניה, הכרות אינטימית עם בני אדם אחרים, עם העולם סביבי ועם זה שבתוכי.

בחן וביצירתיות אנחנו מובלים אל הממלכה הקסומה ולעיתים קרובות מדי גם האבודה, שנמצאת בקו המפגש של אדם עם עצמו. ממקום המפגש הקרוב ביותר מתרחשת הנתינה הגדולה ביותר- הבאת העולם הפנימי היחודי והמקורי של כל יחיד החוצה אל החדר, אל המשתתפים האחרים ואל חייו שלו.


תגובות

על מחול וחלום — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגדלת טקסט