תדרים בתנועה - משתתפים כותבים, הרכבת המהירה של חיי. ציור: אהרל'הבמפגש האחרון בין התפקידים שהיתי צריכה להשיל מעלי (לכמה רגעים 🙂

השלתי גם את תפקיד האם , הסיטואציה הזכירה לי

שלפני 3 שנים כתבתי על אותה רכבת מהירה באותו תפקיד.

 

רכבת מהירה

אני נוסעת ברכבת המהירה של חיי

עוצרת בתחנה הראשונה

אוספת מידע , ריחות וצבעים

וממשיכה במהירות לעוד תחנה .

אני הקטר וילדי הקרונות

מנווטת, שואלת , בודקת,

משתדלת לעצור בכל תחנה

ולחבוק מהכל .

כל יום מתחיל לפני הזריחה

ונגמר הרבה אחרי השקיעה.

הימים שלי….. עמוסים בתחנות ,

יש ימים שאלי מתלווים כל הקרונות

ויש ימים שהניווטים עם כל קרון בנפרד.

מאמצת את הקטר שבתוכי ולא נותנת לו מנוחה

יש עוד המון להספיק ….

את הגדולה לקחת לחוג תופים ,

את הקטנה לאורגנית ,

לקנות מתנה לחברה ,

ולחיילצ'יק שלי לקנות צידה לקראת שבוע חדש.

ללכת עם השתיים לרופא שיניים ,

להחליף גלגל באופניים,

לבדוק למה הברז במקלחת מטפטף ,

לקנות פנסים לשביל בחצר ,

לנסוע ליום הורים,

להחליף את הבגדים החדשים

והרשימה עוד ארוכה

אך כדאי גם להשאיר ליום המחר…

חוזרת במהירות לתחנה אחרונה ,

בתקווה שהמצב מאפשר שינה מהירה.

 

נכנסת בחיוך ענק של שלום, ומה נשמע?

ומיד מתחילה להכין ארוחה .

יושבים ביחד מדברים , צוחקים,

אוכלים בנחת והרבה מחייכים,

עד שלפתע  "ל ל א   א ז ה ר ה"

נשמע קולה המאוכזב של בתי הגדולה

מה… לא קנית לי?

ותדרים בתנועה - משתתפים כותבים, רכבת מהירה. ציור: אהרל'האני הקטר(ית) שבאמת כבר עייף(ה)

כל כך רוצה לתת ולתת ….

אבל….

 יודעת שחייבת להשאיר קצת בתא המטען

כדי שלא ישעמם יום המחר.

                                                                     מגי כהן  (דצמבר 2009)


תגובות

רכבת מהירה — אין תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הגדלת טקסט