טל ארונס

מורה לתאטרון קהילתי. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה

"הגילוי של תדרים בתנועה שינה את חיי ברמה האישית והזוגית אז החלטתי להעמיק אל תוך התכנים. ב-2011 סיימתי את קורס ההכשרה. במהלך הסטאז' גיליתי אהבה לעבודה עם הגיל השלישי. עשינו התאמה של התכנים של תדרים בתנועה שיתאימו לאוכלוסייה הזו (כך שלמשל רוב המפגש קורה בישיבה על כסא). אני עובדת היום בכל רחבי הארץ עם אוכלוסייה עצמאית, תשושה ודמנטית בדיור מוגן, מרכזי יום, בתי אבות, מרכזים קהילתיים, עמותות ועוד.
מרגש לראות איך זה ממש עושה הבדל בחיים של אנשים כמו שזה עשה עבורי."

אילה פוקס

מורה למוסיקה. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה

"סיימתי את קורס ההכשרה ואני מנחה תדרים בתנועה בגני ילדים בגיל הרך, גני חובה וחט'צ וקבוצות של הורים וילדים. היכולת של הילדים להתחבר לדרך ההקשבה התנועה והחקירה שבתדרים בתנועה מפתיעה אותי כל פעם מחדש!
אני בתחושה שזו דרך עכשווית מעודכנת ורלוונטית מאוד לילדים המתוחכמים של שנות האלפיים. החיבור היצירתי בין כל המרכיבים של תדרים בתנועה עובד מצויין עם ילדים ופותח להם אפשרויות חדשות של חקירה ולמידה בכל תחומי החיים. גם בעבודה עם ההורים מתגלים צדדים עמוקים ופנים חדשות לקשר משפחתי. אין כמו ריקוד משותף של הורה וילד ליצירת קשר שהוא מעבר למילים ושווה זהב לשני הצדדים !

ענת פרידמן

מנהלת בחברת הייטק. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה.

"הגעתי לעולם התנועה לפני 6 שנים ולתדרים בתנועה לפני 3 שנים. עיקר עיסוקי לאורך כל השנים בתפקידי ניהול בעולם ההייטק בארץ ובעולם. לפני 6 שנים (בעקבות משבר אישי ובריאותי) חיפשתי חופש אחר. גיליתי אהבה מחודשת, אהבת הריקוד. הריקוד חבר אותי לשמחת החיים. בעקבות זאת החלטתי להוסיף מה"טוב" הזה לחיי וללמוד את תחום התנועה.
למדתי שלוש שנים ריו אביירטו במכללת וינגייט ובמקביל התחלתי ללמוד שיטות תנועה נוספות כמו ביודנסה, חמשת המקצבים, קידאנס ועוד.
את רוית פגשתי בפסטיבל באדיוויז. נפשי התחברה אליה והחלטתי להרחיב את מעגל הלימודים שלי לתדרים בתנועה. אז נולד בי הרצון להביא מהאושר הזה לחיי עוד אנשים וללמוד להיות מנחה. היה לי קשה לבחור באיזו שיטה אנחה ומה שהכריע הייתה רוית.
האישיות הקסומה שלה. נפש היהלום המזוקק שלה ועצם העובדה שהיא למעשה פתחה את השיטה המיוחדת הזו שכנעו אותי ללכת בדרך זו. בראיון אמרתי לה שאני מתכננת לעסוק בזה עוד הרבה שנים כשאצא לפנסיה. באמצע השנה הראשונה של ההכשרה העברתי לחברים סדנת טעימה. התגובות היו נלהבות ונתבקשתי לפתוח קורס.
הלכתי עם הקריאה והתחלתי להנחות קבוצה, במקביל לעבודתי בהייטק. ולמרות שסיימתי את קורס ההכשרה רק לפני חודשיים הספקתי להנחות כבר 40 סדנאות ! וזו רק ההתחלה."
ניסיוני העשיר בהקמת וניהול מערכי הדרכה סייע לי בתמיכה צמודה של רוית לבנות סדנאות שכל אחת הייתה כל כך מיוחדת. בשנה הקרובה אני מרחיבה את הפעילות לסדנאות בחברה הערבית באיזור מגוריי. החזון שלי הוא להביא באמצעות התהליכים של תדרים בתנועה –
צמיחה, ריפוי, פיוס ובנית מנהיגות חדשה המובילה לפיוס ופתרון קונפליקטים.
ממליצה בחום להצטרף לתוכנית ההכשרה."

ראניה חביב

מורה לחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה.

"אני עובדת כמאבחנת דידקטית וכמורה לחינוך מיוחד בבית ספר לחינוך מיוחד.
בהיותי שנים רבות בקורסי תדרים בתנועה ומתוך אמונה וחזון עד כמה יכולה הריקוד בהשראת הצבעים, המוסיקה והמילים לחולל שינוי ולהמיס כעסים בין ותוך אישיים, רציתי להעביר את התכנים בקרב המורים איתם אני עובדת שהם אוכלוסייה מגוונת של מורים דתיים, חילונים, נוצרים, מוסלמים ודרוזים.
היו לי חששות שלא תהיה פתיחות בשל מגוון תפיסות ומחשבות ושוני באמונות בגישה. יום אחד נקבעה ישיבת מורים, והחלטתי להעביר את הישיבה מישיבה רגילה לסדנת תדרים בתנועה. עם הרבה חששות הכנתי סדנא ומוסיקה. בחרתי מהתכנים של תדרים בתנועה להתמקד בנושא של 'מנבדלות לאחדות' והנחיתי לראשונה סדנת תדרים בתנועה למורים ומורות נוצרים, מוסלמים ודרוזים.
אני לא יכולה במילים לתאר את התגובות והמשוב שהעבירו המורים, היה מרתק, משחרר, מעורר השראה ותובנה ומגבש. עד היום ההד של ההנחיה מורגש בצוות המורים.
הסדנא השניה שהנחתי היתה לרכזות חינוך לשוני במתיא סכנין (מרכז תמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים ). התבקשתי ע"י המדריכה האזורית להעביר סדנא לשחרור לחץ סוף השנה ואיסוף פרות השנה , קציר כל המאמצים והטרחה של כל ימי השנה, העברתי סדנת הרפיה לכל אברי הגוף דרך הצבעים בליווי מוסיקה מרתקת. מההרפיה עברנו לשחרור בתנועה של האבק שנוצר במהלך השנה והפקת תובנות. התגובות של הרכזות היו נפלאות והן ביקשו השתלמות וסדנאות מרוכזות, הרגשתי שהמורים צמאים וזקוקים לזה.

סדנא למורים שהנחתה ראניה בסכנין

ריקוד מערכות יחסים עם חוטים . סדנא בהנחיית רניה למורים בסכנין.

לאה גל

ספרנית במכללת אוהלו .מטפלת בשיטת אלבאום. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה.

״המפגש עם תדרים בתנועה חיבר אותי לגופי בדרך שונה ממה שהכרתי.
התוודעתי לכך שאני עוברת תהליכים לא בדרך הרגילה הווורבלית שאני מכירה אלא חשה ויכולה לבטא דרך התנועה את שמתחולל בעולמי ובעזרת המוסיקה המתלווה לתת ביטוי לתחושות ואף להעצימן. אחת מהסיבות שהצטרפתי לקורס ההכשרה היתה הרצון להעמקה והבנה של הדברים.במסגרת הקורס התנסיתי בתהליכים חווייתיים אישיים שהעשירו את עולמי הפרטי ומעבר לכך. דרך הלימוד והנועם של רוית מאוד מאפשר להיות בתהליך.
בחרתי להעביר מפגשי תדרים בתנועה במועדון קשישים בו אני מתנדבת. התאמתי את אימוני התנועה והתהליכים כך שהקשישים יושבים על כסאות, החוויות מאוד מרגשות. גיליתי שמאוד מדברת אליהם מוסיקה חיה ודינמית שמעוררת ומחברת אותם לחיים למעשיות. כל מיני תגליות כאלו ואחרות שנתנו לי פרספקטיבה אחרת על קשישים. מחמם את ליבי משפט כמו: ״את לא יודעת מה את עושה לי, מחזירה אותי ל ……״

ענת רוזנפלד

בוגרת הכשרה בתדרים בתנועה

מנחה תדרים בתנועה במשרה מלאה אנשים עם צרכים מיוחדים , נכים ואוטיסטים וקשישים במרכזי יום :
אל תדרים בתנועה נחשפתי לראשונה בפסטיבל דרך גוף.
לפסטיבל הגעתי משתי סיבות עיקריות: הראשונה הייתה הרצון להיחשף ולטעום עוד מעולם התנועה לאחר שמספר שנים קודם לכן עברתי הסבה מקצועית מכלכלנית למטפלת בשיטת אלבאום.
הסיבה השנייה הייתה אישית יותר. עמדתי בפני פרידה משמעותית בחיי, הפרידה מאמי לאחר שחלתה בסרטן. רציתי להיות ולחוות את הפרידה מבלי לפחד פחד מוות מן האבדן המתקרב. היה בי רצון להתקרב לאישה שהייתה רחוקה ומסוגרת מאחורי חומות הגנה רצון לגעת ולהינגע.
הגעתי לחוות סדנת תדרים שהייתה בדשא במרחב הפתוח. זוכרת המון מטפחות צבעוניות פזורות במרכז הרחבה דבר שמשך את תשומת ליבי והעלה חיוך על פני. מהסדנא זוכרת רקוד אחד שהטביע את חותמו על כל תהליך הפרידה מאמי ולימים גם על לימודיי בתדרים ועבודתי בתחום. בסדנא רקדתי עם אותם חוטי הפחד שהפך ע"י הלפיתות למוחשי כל כך. זוכרת את עצמי נושמת לא נושמת נאבקת עד שההנחיה שנתנה הייתה להתיידד עם הפחד דבר שהיה לי מאד חדש. זוכרת את אותה הרפיה בגופי שחרור מן הכיווצים ומאותו מקום החל תהליך של שחרור אחיזה בקשר עם אימא. . אפשרתי לאמי ניצולת שואה ,שכל חייה ידעה רק להיאבק ,גם להרפות לא מתוך ויתור אלא מתוך השלמה.
לאחר מותה עלה בי הצורך לשחרור אחיזה מן הכאב. הכתובת לפנייה הייתה ל ברורה. יצרתי קשר עם רוית הזדהיתי לראשונה למרות שהחיבור התרחש מזמן. השתתפתי בסדנאות עומק בפעימה חודשית שנערכו בפגודה בקיסריה. כל סדנא הדהדה בי ,אדוות של גלים חודשיים מלווים בכתיבה ושתוף. מסדנא לסדנא עברתי תהליכי שחרור והעצמה מרגישה שפור בביטחוני הגופני ובביטחוני העצמי. המשך הדרך לשנת ההכשרה בתדרים הייתה טבעית.
במהלך שנת ההכשרה אבי חלה ולאחר זמן קצר נפטר. שנה שבה רקדתי את ריקוד הפרידה מאבא אפשרתי לעצמי לכאוב את הפרידה ולהיות נוכחת אתו ברגעיו האחרונים.
כיום עובדת עם קשישים ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים,

ענת רוזנפלד

מנחת תדרים בתנועה במשרה מלאה אנשים עם צרכים מיוחדים , נכים ואוטיסטים וקשישים במרכזי יום. בוגרת קורס הכשרת מנחים בתדרים בתנועה.

אל תדרים בתנועה נחשפתי לראשונה בפסטיבל דרך גוף.
לפסטיבל הגעתי משתי סיבות עיקריות: הראשונה הייתה הרצון להיחשף ולטעום עוד מעולם התנועה לאחר שמספר שנים קודם לכן עברתי הסבה מקצועית מכלכלנית למטפלת בשיטת אלבאום.
הסיבה השנייה הייתה אישית יותר. עמדתי בפני פרידה משמעותית בחיי, הפרידה מאמי לאחר שחלתה בסרטן. רציתי להיות ולחוות את הפרידה מבלי לפחד פחד מוות מן האבדן המתקרב. היה בי רצון להתקרב לאמי, רצון לגעת ולהינגע.
הגעתי לחוות סדנת תדרים שהייתה בדשא במרחב הפתוח. זוכרת המון מטפחות צבעוניות פזורות במרכז הרחבה דבר שמשך את תשומת ליבי והעלה חיוך על פני. מהסדנא זוכרת רקוד אחד שהטביע את חותמו על כל תהליך הפרידה מאמי ולימים גם על לימודיי בתדרים ועבודתי בתחום. בסדנא רקדתי עם אותם חוטי הפחד שהפך ע"י הלפיתות למוחשי כל כך. זוכרת את עצמי נושמת לא נושמת נאבקת עד שההנחיה שנתנה הייתה להתיידד עם הפחד דבר שהיה לי מאד חדש. זוכרת את אותה הרפיה בגופי שחרור מן הכיווצים ומאותו מקום החל תהליך של שחרור אחיזה בקשר עם אימא. אפשרתי לאמי גם להרפות לא מתוך ויתור אלא מתוך השלמה.
לאחר מותה עלה בי הצורך לשחרור אחיזה מן הכאב. הכתובת לפנייה הייתה ל ברורה. יצרתי קשר עם רוית הזדהיתי לראשונה למרות שהחיבור התרחש מזמן. השתתפתי בסדנאות עומק בפעימה חודשית שנערכו בפגודה בקיסריה. כל סדנא הדהדה בי ,אדוות של גלים חודשיים מלווים בכתיבה ושתוף. מסדנא לסדנא עברתי תהליכי שחרור והעצמה מרגישה שפור בביטחוני הגופני ובביטחוני העצמי. המשך הדרך לשנת ההכשרה בתדרים הייתה טבעית.
במהלך שנת ההכשרה אבי חלה ולאחר זמן קצר נפטר. שנה שבה רקדתי את ריקוד הפרידה מאבא אפשרתי לעצמי לכאוב את הפרידה ולהיות נוכחת אתו ברגעיו האחרונים.
כיום עובדת עם קשישים ואוכלוסיות עם צרכים מיוחדים,
נפעמת בכל פעם מחדש מעוצמות הריפוי הגלומים ברקוד בשלוב המוזיקה והצבעים. עד כמה האור בפנים, החיות ושמחת החיים חוזרת לעיני הקשישים כשמפעילה את המוזיקה ולרגע המציאות האפורה של חייהם נצבעת בצבעי המטפחות הצבעוניות.
מרגשת מאד העבודה עם אנשים עם פיגור חלקם על הרצף האוטיסטי. עד כמה המוזיקה וחיבור היד למטפחות או לחוטים המקשרים את הקבוצה אחד לשני, עוזרים לאנשים אלו לתקשר ולצאת מניתוק. עד כמה יש לחברה שלנו ללמוד מיופים הפנימי של אנשים יקרים אלו. כמה אהבה נתינה אותנטיות כנות ואמתיות יש בהם. חלקם מביעים זאת ברקוד ללא חסמים ולהיות עדה לכך מרגש אותי עד דמעות .כל מה שהם זקוקים זה לסבלנות וסובלנות שלנו כחברה ויופיים מתגלה.