"להיות גשר "
סיפור משפחתי , ילדי אומנה בביתנו
ועל תבונת התנועה בתהליכי פרידה
"לפני 7 שנים ,בגיל 44 כשמאחוריי כבר 20 שנה של הנחיית קבוצות "תדרים בתנועה " וסיוע לאנשים בעזרת הריקוד בתהליכי שינוי וצמיחה , הרגשתי, שיש עוד מקום בביתנו וליבנו והחלטנו לצרף למשפחתנו ילדה בת 4 במסגרת אומנה ,ילדה בסיכון שהוצאה מבית אמה(מכורה כבדה) החיבור היה מידי, התאהבנו בה ממבט ראשון והיא בנו! ילדה בת 4 בגוף קטון של ילדה בת שנתיים (האלכוהול הרב שאמה שתתה בהריון גרם לבעיות גדילה ) שיניה שחורות מאכילה לא בריאה ,מסונוורת מאור שבחצר השמש ביתנו כי בילתה שנותיה בחדר קט בבית זקנים עם סבתה ,
ילדה תוססת שרוצה לטרוף את החיים , בשל חרדת הנטישה הילדה המקסימה הזו ישנה בלילות במיטתנו צמודה צמודה לגופנו. גופה ידע שהמרפא לפרידה כואבת הוא מגע .
חלף הזמן הקשר התעמק ,הפכה לבת בית בביתנו כאילו היתה שם תמיד ..ואז מסיבות טובות מאד הגיע הזמן להיפרד, האם, שאיש לא האמין ביכולת השיקום שלה מתוך הידיעה שבתה נמצאת במקום טוב ,לקחה עצמה למוסד גמילה והצליחה באופן יוצא דופן לחזור לתפקוד מלא. בצד שימחת השיקום המהיר של האם ,שהסתבר בדיעבד שמה שהיתה זקוקה לו זה אמונה, הגיע כאב עצום עבור הילדה המתוקה ועבורנו ,הצורך לשחרר אותה להמשך דרכה ילדה מקסימה שקיבלה פתאום בית עם אם ואב ואחות ודשא וחתולים וכלבים…צריכה לחזור לאמה שגרה במוסד סגור לגמילה ( תוכנית גמילה ושיקום לאימהות וילדים) .הידיעה שזה סיפור הצלחה של ריפוי יוצא דופן היתה מאד מנחמת ,רוב ילדי האומנה הופכים לילדים מאומצים כי ההורים לא מצלחים להשתקם .כולנו יודעים כמה קשה באמת להשתנות גם עבור ילדים .
כל שהבנו בראשנו לא הספיק כדי לשחרר את כאב הפרידה של הלב והגוף.
חפצים ותמונות של המקסימונת היוו טריגרים. שגירדו את פצע הפרידה שוב ושוב וגרמו לו לדמם .
עלה הצורך להעמיק את הכלים התנועתיים שעבדו עבורי , להעמיק את בינת הלב כדי להשלים את תהליך הפרידה ולהמשיך הלאה, להתאהב מחדש… הריקוד ובינת הלב גילו שוב את כוחם המרפא …..ומשפחתנו שוב ברומן חדש .
אני אדם פרטי ופרטיות משפחתי חשובה לי מאד ובל זאת בחרתי לשתף אתכם בסיפור המשפחתי שלנו כי מלבד הלמידה שהיתה בו עבורי על שחרור אחיזה
בעודך קורא/ת מילים אלה מחכים ילדים רבים במעונות לילדים בסיכון לבית ומשפחה חדשה שתמצא עבורם ,ואולי יש מקום בלבך לאחד מהם . אם יש בך רצון להיות בית וגשר לילד , לאפשר להוריו להשתקם מוזמנים ליצור קשר .
ב"תדרים בתנועה " אני בחיפוש מתמשך להרחיב את דרך הלב היודע
להיפרד להתאהב מחדש.
ועוד על תבונת התנועה בהתמודדות עם פרידה ואובדן
בזמן זה כשרוחות הסתיו באוויר מעודדות להשיל את המיותר ולהסכים להיות חשופים ופגיעים לקבל את גשמי החורף, שיאפשרו לבלוב ופריחה באביב .
בזמן זה נפתחת האפשרות להיפרד ממה שעבר זמנו ולהתאהב מחדש . בתהליכי הריקוד ב"תדרים בתנועה" אנו מגלים את עוצמת הריקוד ככלי בסיוע בהתמודדות עם פרידה ומציאת אהבה .
גופנו-ביוגרפיה מהלכת .כל הדפוסים המנטליים והרגשיים אלה שעוזרים לנו ואלה שמעכבים אותנו עצורים בתאי הגוף. כל הפחדים, כל הטראומות והקונפליקטים רשומים בתאי גופנו ויוצרים ביוגרפיה מהלכת ,בתהליך הריקוד "הקובץ" נפתח וניתנת לנו האפשרות לכתוב אותו מחדש. במקרה של פרידה ואובדן הגוף נושא את כאב הפרידה, את האחיזה בכאב, אשמה, כעס, הפחד מאובדן נוסף, הפחד מדחייה . בריקוד מודע אנו יוצרים מרחב בטוח בו מציפים את הדפוסים והפחדים האלה ורושמים אותם מחדש.
תנועה לצלילי מוזיקה שפותחת את הלב מסייעת בשחרור חסמים רגשיים עבור מי שלא אפשר לעצמו להתאבל ולכאוב, עבור מי שמתקשה לבטא רגשות.
לתהליכים מגיעים אנשים אמיצים הנחושים להצליח לפתוח את ליבם . גבר שאיבד את אשתו מסרטן לפני שנתיים מספר שהריקוד אפשר לדמעות שהיו כלואות לצאת ולפתוח את ליבו לאהבה חדשה, הוא התאהב באשה שהשתתפה בסדנא ואיבדה גם היא את בעלה מסרטן . אישה יוצאת דופן, ששכלה את בעלה במלחמת יום כיפור (כן לפני 30 שנה), הצליחה בריקוד לזעוק את הזעקה שהייתה כלואה בה, זעקה שלא נתנה לעצמה לזעוק לפני 30 שנה כשהידיעה הגיעה , בהיותה אם צעירה מאד, בת לדור שלא זועק את הכאב. דור שלא ידע אינטליגנציה רגשית מהי .
לאחר תהליך שחרור הכאב ושחרור האחיזה בכאב ,שהינם כמובן שלבים שונים, אנו יוצרים מקום לריקוד שמחבר לשמחת החיים, שמעמיק את הרומן עם החיים .ובמקרה של התמודדות עם אובדן הריקוד מחזק את נקיטת עמדה לא לקמול עם המת ולשמור על לב פתוח.
בתדרים בתנועה אנחנו רוקדים עם הדמות ממנה קשה להיפרד, מתחברים דרך התנועה לרבדי החיים השונים של האדם, סיפורו, תפקידים ששיחק בחייו, ובהדרגה משילים את השכבות החיצוניות של תאטרון חייו ומתחברים לפנימיותו לנשמתו ורוחו .החיבור לחייו הפנימיים של האדם מאפשר מחילה והחלמה .לטוהר נשמת האדם ניתן לסלוח. המחול מאפשר מחילה, מחילה תאפשר החלמה והתחלה חדשה.
אשה בת 40 ,תרפיסטית שבעבודת הקודש שלה עוזרת לילדים רבים ,בהיותה ילדה בת שמונה נהרגו אביה ואחותה בת ה13 בתאונת דרכים ,כשהיא ברכב : "עשיתי תהליכים רבים של עיבוד הטראומה ,במיינד עמדתי במקומם אבל זו פעם ראשונה שאני רוקדת את אבא .בשל הטראומה אני זוכרת ממנו מעט מאד בעיקר מתוך סיפורים ותמונות ,בריקוד חשתי אותו כמו שמעולם לא חשתי אותו ,ואז קרה משהו מפתיע כאבי הצוואר הכרוניים שאני סובלת מהם נעלמו ,נוצר שלום בין הראש לגוף –צוואר רך זורם ,החבר הטוב הזה שנקרא גוף בא לעזרתי ",כל שקשה לעבד בראש נקבר בגוף ,בילדות גרנו בגוף ולא בראש ,היינו מיודדים עם גופנו ,חווינו את החיים דרך גופנו וחושיו הפתוחים , כדי לעזור לאותה ילדה בת שמונה שחוותה אובדן כה כבד ,לחבור לריפוי שבה יש ללכת בדרך הגוף .
גירושים ופרידה מדפוסים כובלים
לסדנאות מגיעים גם אנשים רבים שרוצים להיפרד ממשהו בתוכם ומתקשים לעשות זאת, כמו הקושי להיפרד מהנעורים שהגוף מזדקן. או הקושי להיפרד מדפוס הלחץ , הדומיננטיות ,הפסימיות ,הקורבנות וכו' ואנשים שמוצאים עצמם במערכת יחסים חונקת או תלותית שלא מאפשרת למיטב שלהם לצאת .
מגיעים אנשים אחרי גירושין קשים שמתקשים לפתוח דף חדש אחת הגרושות מספרת "כשרקדתי את דמות האקס שלי הופתעתי לגלות כמה אנחנו בעצם דומים ,דומים בתקיעויות שלנו וזה מה שדפק את הקשר שלנו .בסוף התהליך הריקוד הוצפתי אהבה לחלק האלוהי שבו שלא יכולתי לראות כשהיינו ביחד ."
על הילדים/חליל ג'יבראן
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם…
כי החיים פניהם קדימה, לא אחור.
אין הם מתרפקים על האתמול.
אתם הקשת, ממנה, כחצי חיים, ילדיכם שלוחים.
הקשת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח.
הוא, ברצותו, כופף קשתכם,
למען חציו, הנורים למרחקים.
התרצו לידיו המותחות קשתכם,
כי אוהב הוא את החצים במעופם,
גם את הקשתות הניצבות דרוכות