שפת התנועה והצבע היא שפה אוניברסלית חוצה גבולות ותרבויות.
המרפא לגוף הכאב והפחד ששפת התנועה והצבע נושאות , הוא מחקר חיי ב30 השנים האחרונות, חקירה שהולידה את תדרים בתנועה.
בתדרים בתנועה אנו יוצאים בריקוד למסע בקשת החיים וקשת הצבעים.
נעים במעלה הגוף, על גווניו, ובמעלה הגיל, על גווניו המשתנים.
התנועה, בנתיב קשת החיים, מאפשרת לנו להבין עצמנו, חולשותינו,
חוזקותינו, תשוקותינו וקשיינו.
ריקוד עם מפות הצבעים מבוסס על חקר שורשי הרפואה
עוד בתקופות העתיקות, הקדמונים, הן ברפואת המזרח והן במערב גילו בתבונתם את מפות הצבעים בגופנו,
תכנית פנימית לשינוי וריפוי, שתרחיב את ארגז הכלים שלך כתרפיסט של עצמך –
המפה הפנטגרמית – 5 התדרים הבסיסיים שכונו 5 האלמנטים ומפת 7 צבעי הקשת
מעט על תבונת הצבעים
- ילדות 0-12 – שלב הנתמך בתדר האדום, קשור במערכת הגפיים והמטבוליזם, אנלוגי למערכת השורשים בצמח. הסוגיה ההתפתחותית והמענה הטיפולי, דרכי שחרור מהדפוסים המעכבים והעוצרים את תהליכי הצמיחה.
- נערות – 12-24 – שלב הנתמך בתדר הכתום, קשור בהתפתחות המערכות המתקיימות באגן ומאפשרות את ההתפתחות המינית. הסוגיה ההתפתחותית והמענה הטיפולי למיניות בריאה.
- צעירות – 24-36 – שלב הנתמך בתדר הצהוב, קשור במקלעת השמש, בחיפוש אחר האחר, יצירת זוגיות , הולדת ההורות ופיתוח מנהיגות עצמית . הסוגיה התפתחותית והמענה הטיפולי הנדרש לבינת הלב, האינטליגנציה הרגשית , אש הלב שבחוסנה ממיסה נבדלות וקונפליקטים ובחולשתה שורפת קשרים.
- בגרות – 36-48 – שלב הנתמך בתדר הירוק, קשור במערכת הריתמית, הלב והריאות. בו ישנה התבססות בעולם. הירוק לב הקשת , המעבר בין הגוונים החמים לרגועים אשר הסוגיה ההתפתחותית והמענה הטיפולי בו הוא לצורך בשינוי ,התחדשות ויצירתיות.
- אמצע החיים – 48-60 – שלב הנתמך בתדר הכחול. קשור בגרון, באפשרות לביטוי עצמי.
השאלה ההתפתחותית בגיל המעבר וחידלון הווסת , משבר או הזדמנות אמצע החיים? - זיקנה צעירה – 60-72 – נתמך בתדר האינדיגו. קשור במעבר לשלב איסוף הפירות, פיזור זרעי החוכמה ,סבתאות ומשמעותה. הסוגיה ההתפתחותית והמענה הטיפולי , מציאת מבט העין השלישית המכילה את הניגודים, רואה את העבר וצופה אל העתיד.
- זיקנה, קשישות – +++72 – נתמך ע"י הצבע הסגול הקשור בראש , קודקוד הצמיחה באנלוגית העץ ,ברוח האנושית. סגולת הסגול ביכולת להסתגל לזקנה, להתיידד עם הפחד מאובדני הזקנה והמוות.
עוד על שבעת הגילאים קשת הצבעים ומה שמעבר לה
מעבר לקשת / רוית יסעור
אי שם מעבר לקשת יש מקום… בו חלומות מתחוללים.
"שבע עלמות,
שבע אמהות,
שבע כלות בשער….
בארץ אהבתי השקד פורח
בארץ אהבתי מחכים לאורח
אך מי עיני נשר לו ויראנו,
ומי לב חכם לו ויכירנו
מי לא יטעה,
מי לא ישגה,
מי יפתח לו הדלת.?"
מי הן שבע הכלות, העלמות, האמהות? מי יפתח לי הדלת?
שבעה שלבים, שבע מדרגות בנתיב החיים, והזמנה לרקוד את סימפוניית חיינו במלואה, על שבעת צלליה וגווניה. בכל יום בידי הבחירה האם יהיה זה יום אפור או ססגוני. במזרח הרחוק, שבעת השלבים בחיינו, מכונים 'שבעת בתי הספר'. הנה הצצה אל שבעת הגילאים בסימפונית החיים:
- נולדנו אל חסד הצעד הראשון, העשור הראשון שתרועתו: דו ..דו…א-דו-ם!
הילדה התוססת, החושנית, הילד הדינמי חסר המעצורים, מהם יכולים לצמוח – אם לא יתכווצו לנוכח לחצי הקונפורמיות – לוחמים אמיצים, המישירים מבט אל פחדיהם, מסוגלים להתייצב נחושים אל מול אתגרי החיים. - העשור השני הכתום – גיל הנעורים. הניצנים נפתחים לפרחים, פרחים כעיניים פקוחות, בחיפוש רעב של השלב הבא. חיפוש שבו חדוות הגילוי וכאב השינוי שזורים יחד, ביד האחת סיגריה והיד דוחפת מפנה מקום לגדילת הבוגר וביד השניה סוכריה על מקל, יד שזקוקה לאישור ולבטחון של המבצר הפנימי.
- האדום מפנה את מקומו מהכתום. כשמש הזורחת מופיע העשור השלישי – הצהוב, ובו האפשרות למנהיגות של האיש והאישה, לאש החיבור שביניהם, אשר לאורה וחומה יתלכד השבט.
- הלב הירוק של הקשת מתגלה בעשור הרביעי לחיים. בעין הסערה הירוקה מחכה ופועמת הזדמנות חדשה, הזדמנות אמצע החיים! הדחף להתחיל מחדש, ממילא מה שעבד במחצית חיי הראשונה בגוונים החמים כבר לא עובד. הצורך להשתחרר מדפוסים כובלים ולגלות את יבשות הפוטנציאל העלומות.
- כשגיל הארבעים מזמן מאחור מופיע האופק הכחול ובו המפתח לשלום הפנימי, האפשרות להקשיב להנחיה הפנימית של האינטואיציה -מורת הדרך הכחולה, ולזרום בבטחה ושקט עם זרמי החיים וקריאתם.
- אינדיגו – לפסוע זקופת קומה בנתיב ההגשמה , לאסוף את פירות העמל של מה שהושג עד כה בחמשת העשורים – האדום, הכתום, הצהוב והירוק. הגיע השלב למיצוי תבונת הניסיון מהנתיבים בהם פסעתי שחרטו רישומם בקמטי פניי אל עבר הגשמה מלאה יותר.
- ויולט – המדרגה השביעית ובה החוסן הסגול היכול להתבונן אל שער היציאה. בגיל הסגול המכונה גיל הזהב היכולת להכיל את שניתו ולא לניתן לשנות. היכולת להכיל את שני הפנים: הכאב והשמחה, המוות והלידה. להביט אל העתיד, אל הלא נודע, ובריקוד עם הרוח להתכונן אל האוקטבה הבאה.
אי שם מעבר לקשת יש מקום…
מקום המחכה לך,
ארץ עוץ הפנימית
בה נרקוד השנה,
בכנות נחפש את החתיכה החסרה.
ארץ עוץ בה נחולל חלומותינו.
