מה את באמת רוצה אבל פוחדת ?

שני פרטנרים אתם לרקוד את החיים האלה , הרצון והפחד שבלב ,
פרטנר אחד מניע אותנו קדימה אל עבר חלומותינו והשני תוקע אותנו
מכווץ אותנו וגורם לנו לוותר על חלומותינו .

השאלות שכל אחת חייבת לשאול את עצמה: מה מכווץ אותך? מה מקטין אותך ?

איזה פחד מנהל אותך ?

אני לדוגמא הייתי ילדה טובה, כזו שהמורים אוהבים, שמשקיעה המון בשיעורי בית ,
שקטה, קצת ביישנית, מקובלת חברתית, לא נכנסת לקונפליקטים, כזו שאוהבים .
בחוץ הכל נראה נפלא, אבל האמת היא שבפנים פחדתי מסמכות, פחדתי מקהל, במה הלחיצה אותי .

בגיל צעיר ידעתי שהמקום הנכון בשבילי הוא הנחיית קבוצות בתהליכי צמיחה .
לא הסכמתי לוותר על התשוקה הזו והייתי חייבת להתיידד עם פחד הקהל
והקושי של להיות במרכז ובאור הזרקורים.

היום אני מנחה סדנאות של 300 אנשים. עדיין מתרגשת לפני כל סדנא, אולם
לימדתי עצמי לרקוד עם הפרפרים שבבטני ואני מלאת סיפוק בהיותי עדה שבוע
שבוע לריפוי העמוק שמתחולל בריקוד .

התפיסה ששינתה חיי היא שפחד הוא ידיד ולא אויב! התרגלנו לפחד מהפחד .
פחדים מכווצים, מקטינים ומנהלים אותנו. הם מעלים את השיפוטיות
ולעיתים הופכים אותנו תוקפניים וקשים לעצמנו לאנשים סביבנו.

פחדים מכווצים גופנו, סוגרים את ליבנו ודעתנו ומנתקים אותנו מרקמת החיים
וההזדמנויות שמחכות לנו. בתדרים בתנועה דרך הריקוד אנו לומדים לראות
בפחד דחף לתנועה לשלב הבא שלנו .

איך זה עובד ?

ברמה ההישרדותית, הפחדים הם מתנת חיים שקיבלנו כדי לשמור עלינו .

קיבלנו אינסטינקט (כמו כל בעלי החיים) שתפקידו לחוש סכנה ואיום על חיינו
ולהפעיל את אסטרטגיות ההגנה שלנו בעת סכנה.

הקושי כמובן הוא שהפחדים שמנהלים אותנו הם לרוב הפחד מדעתם של אחרים, הפחד מבדידות,
הפחד מכשלון , מקונפליקט, ממחסור, מהזקנה, מחולי, מתלות, מחוסר מימוש .

פחדים אלה, מקפיאים אותנו ( Frizz) או גורמים לנו להיות תוקפניים ואגרסיביים (Fight) בעיקר כלפי עצמנו. לברוח אל עבודה או למסך או לאכילה – כל דבר שיגרום לנו לא לחוש את הפחד (Flight)

בריקוד אנחנו מעלים את הפחד שאצוּר בגוף ומאמנים עצמנו להאט
ולהתבונן על דרך התגובה האוטומטית שלנו – האם כשאני חשה מאוימת אני תוקפת? שולפת ציפורניים?

מאשימה? כועסת? שופטת? האם אני בורחת לעשיית יתר או להתמכרות כלשהי?

אולי אני בכלל מתכווצת, משתתקת וקופאת בפנים ?

אחרי ההתבוננות, אנו מזמינות את הפחד לריקוד של גילוי הדחף שטמון בפחד .

אבל למה לרקוד?

הריקוד שולף אותנו מזרם המחשבות הקשות, שעסוקות כל הזמן בחששות ,של חרדות, של כשלון שמחכה מעבר לפינה.

הריקוד מפוגג את הכיווץ שהפחד גורם ומשחרר אותנו מהרעש הבלתי פוסק שבראש
ומביא אותנו אל הגוף שבו מקום פנימי מרפא שקט ובטווח, בו מתאפשרת הקשבה לדחף שבפחד, דחף אתו נוכל לנוע אל השלב הבא שלנו .