המחלה הקשה של הזמן הזה היא בדידות, רבים מאיתנו בגירושים סמויים או גלויים,
פרודים, מרוחקים או מנותקים מגופנו, מהתשוקות שבליבנו,
מחלומותינו, מנותקים מרקמת החיים שבחיים, מחסד הטבע
ממה שברא אותנו …כולנו סובלים מגירושים סמויים או גלויים מהחיים.

הקדשתי את 30 השנים האחרונות לריקוד ככלי לחיבור ולריפוי מערכות יחסים באשר הן .

נולדנו לתרבות של חשיבה וחינוך שגרם לנו לעבור לגור בראש (בעיקר באונה הימנית שלו). כך אנו מוצאים עצמנו מרוחקים מגופנו וליבנו, עבדים לעריצות של המוח שמגיב ושופט כל דבר שזז,
שמפעיל את דפוסי ההתמכרות שלנו, לאוכל, לעבודה, למסך, לנייד, למסרים, למיילים ולכל דבר שייתן נחמה והפוגה מהלחץ הכרוני ותחושת הבדידות והפחדים .

כשאנחנו רוקדים ומצרפים לריקוד מודעות ונוכחות ערה, הקבצים שבגוף הכאב נפתחים וניתן לרשום אותם מחדש.

אני קוראת לדרך הריקוד בתדרים בתנועה – Dancefulness –(מילה שהמצאתי)

כי זה ריקוד שבו התודעה ערה ( Mindfulness ) והלב פתוח(Heartfulness)
Dancefulness- ניסים קורים כשהגוף, התודעה והלב רוקדים יחד.

הריקוד עם הגוונים החמים של הקשת עזרו לי לחוש את המהות הגברית בכל עוצמתה, לקלף את הקליפות הקשות בהן היא התכסתה, להבין את הגברים סביבי והגבר שאיתי, לקבל את דרכם המוזרה בכל – עם הילדים, במכסת המילים, במטבח, במיטה .
הריקוד הכחול עם הכוראוגרף הדגול שנקרא מים גילה לי את עוצמת המהות הנשית בטהרתה ולהתחבר לידיעת הדרך שבה (על צבעים ותנועה מאמרים באתר).

הריקוד מסייע לנו לצאת ממעגל הפגיעה והכאב ולעבור למעגל הפיוס והריפוי
כפי שכולנו יודעים היטב מהשריטות שבנו, האחיזה בכאב מנציחה
את מעגל הפגיעה והאלימות .

במוסיקה הניגודים לא נאבקים אלא יש הרמוניה והעצמה הדדית בין המלודיה למקצב.

בגוף, הניגודים לא נאבקים, יש השלמה בין האונה השמאלית הזכרית, הלוגית התכליתי, לאונה הימנית הנקבית, האינטואיטיבית שרואה חזון.

בריקוד כשאנו שבים הביתה אל הגוף נשטפים ומתמסרים למוסיקה.

מיתרי הלב רוטטים עם התדרים השונים נוצר מרחב ללב להיפתח לשונה ולחגוג את הדומה .

בריקוד נמצא לי שלום עם גופי, עם עצמי, עם האיש שאיתי, עם ילדיי.

הריקוד היה ועדין גלגל הצלה בזוגיות ובאמהות.

הריקוד הזוגי עם מפת הצבעים מאפשר לי זוגיות של אהבה למרחקים ארוכים.

אני בת 53 , פגשתי את האיש המקסים שאיתי בגיל 17 , לפני 36 שנים ! אין מצב שהיינו שורדים 36 שנים יחד
לולא מפת הצבעים .

אנחנו כ"כ שונים זה מזה, אני כולי אש שבחיפוש מתמיד אחרי מקומות חדשים בהם לבעור,
אליהם להביא חום ואור, והוא כולו אדמה, סלע יציב וישיר .

השוני העצום גרם לנו כמובן להתאהב זה בזו בנעורינו, אבל אחרי כן צריך לחיות עם השוני,
עם הצרכים השונים …שוני בקצב ובגישה לגבי כל דבר, אני רוצה לשנות את העולם ולעשות זאת עכשיו,
הוא "אוהב להיות בבית עם הספרים הישנים … " ואינו מבין למה צריך לצאת לחפש מעינות במדבר כיש אמבטיה . שוני בתדר וקצב הם המקור לכל ה"אלרגיות"

במערכות יחסים, אלרגיות שמעלות את אחוז הגירושים והגירושים הסמויים.

הריקוד עם התדרים עוזר לנו להכיר ולהוקיר, לקבל, לחייך אל שוני, ולמנף את הניגודיות שבנו לציוותיות משלימה .הריקוד עם הגוונים החמים של הקשת עזרו לי לחוש את המהות הגברית בכל עוצמתה,
לקלף את הקליפות הקשות בהן היא התכסתה , להבין את הגברים סביבי והגבר שאיתי, לקבל את דרכם המוזרה בכל …עם הילדים, במכסת המילים, במטבח, במיטה ….

הריקוד עם המהות הגברית עזרה להכיר ולהוקיר את הלוחמים והאבירים, להוריד את השריון .

הריקוד הכחול עם הכריאוגרף הדגול שנקרא מים גילה לי את עוצמת המהות הנשית בטהרתה ולהתחבר לידיעת הדרך שבה . הריקוד הסגול נדרש לי כל יום …

ואז הגיעו הילדים,
אחת נולדה מהרחם והשני מהלב (ילד מקסים שהגיע אלינו במסגרת אומנה והפך לילד מאומץ )
ושוב ריקוד התדרים גילה כוחו לי בהולדת האם שהנני.